פסק-דין בתיק סע"ש 49142-09-12

1.       התובע, מר איסק טבורסקי, הינו קבלן שיפוצים עצמאי. הנתבעת, "סמינר לרפואה משלימה בע"מ", הינה חברה בע"מ המפעילה מכללה המקיימת השתלמויות וקורסי רפואה סינית, פיזיותרפיה ולימודי רפואה משלימה.

2.       התובע ביצע עבור הנתבעת עבודות תחזוקה ושיפוצים החל בחודש מאי 2000 ועד לחודש ינואר 2012. ביום 15.01.12 היה התובע מעורב בתאונת דרכים, מאותו מועד, לא ביצע התובע עבור הנתבעת עבודה כלשהי.

3.       באפריל 2012 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי הבראה על סך 23,019 ש"ח., דמ"ר (אזורי ב"ש) 17537-04-12 איסק טבורסקי - סמינר לרפואה משלימה בע"מ (להלן:" תביעה ראשונה").

4.       ביום 20.09.12 הגיש התובע תביעה זו שעניינה תביעה לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, אי הפרשה לגמל, דמי מחלה והחזר הוצאות על סך 99,114ש"ח .

5.       ביום 25.11.12  הכריעה הרשמת גרוס בתביעה הראשונה, ודחתה את תביעת התובע לדמי הבראה מהטעם שלא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים.

6.       ביום 24.12.12 הגיש התובע  בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי 5417-12-12 איסק טבורסקי - סמינר לרפואה משלימה בע"מ על פסק הדין בתביעה הראשונה. ביום 03.04.13 ניתן פסק דין ובית הדין הארצי דחה את הבקשה למתן רשות ערעור.

7.       הנתבעת מבקשת לסלק את התביעה על הסף מהטעם שהוכרע בפסק דין סופי שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. לטענתה בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד -מעביד, התובע פעל כקבלן שיפוצים עצמאי עוד בטרם נוצרה מערכת יחסים בין הצדדים למתן שירות ופסק הדין שניתן בתביעה הראשונה, מהווה מעשה בית דין משכך יש לדחות את התביעה הנוכחית.

8.       לטענת התובע  בינו לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד החל  ממאי 2000 ועד לסיום ההתקשרות. לטענתו הקביעה בשאלה המשפטית, האם התקיימו יחסי עובד - מעביד אינה יכולה להוות מעשה בית דין משום שאינה מצויה בסמכות רשם.

9.       על פי תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין), התשנ"ב-1991, רשאי בית הדין- בכל עת שנתבקש לכך או אף ביוזמתו הוא- לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מפאת  "מעשה בית דין ", "חוסר סמכות" או כל נימוק אחר "שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

בבר"ע (ארצי) 15310-11-12 גולדפינגר - קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ (ניתן ביום 15.1.13) קבעה השופטת אנגלברג-שהם  בסעיף 14 לפסק הדין :

"ככלל, משניתן פסק דין, מהווה הוא סוף פסוק להתדיינות נוספת בעניין נושא הפסק. ביסוד עקרון זה עומד האינטרס הציבורי וכמותו אינטרס בעלי הדין, כי יהיה סוף להליך המשפטי בשל אותו עניין."

10.     הכלל בדבר מעשה בית דין מורכב משני כללי משנה עיקריים, האחד "השתק עילה" והשני "השתק פלוגתא" - והרלבנטי לעניינו הוא הכלל השני, קרי "השתק פלוגתא". כבר נפסק כי על מנת שיקום מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא צריכים להתקיים ארבעה תנאים: האחד - זהות הצדדים, השני - זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והוכרעה בפסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה לבין הפלוגתא הנדונה בהתדיינות הנוספת, השלישי - בהתדיינות הראשונה נקבע ממצא עובדתי פוזיטיבי ביחס לפלוגתא, והרביעי - ההכרעה בפלוגתא היתה חיונית לתוצאה הסופית בהתדיינות.

ראה בר"ע (ארצי) 15310-11-12 גולדפינגר - קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ, סעיף 15 לפסק הדין של השופטת אנגלברג -שהם (15.01.13):

"דוקטרינת "מעשה בית דין" נחלקת לשני ענפים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". הכלל בדבר השתק עילה אינו מאפשר היזקקות לתביעה נוספת בין צדדים או חליפיהם מקום שתביעה אחרת ביניהם, המבוססת על עילה זהה, נדונה והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך. הכלל בדבר השתק פלוגתא קובע כי אם במשפט הראשון ניטשה מחלוקת בשאלה עובדתית מסוימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני,  גם אם ישנה אי זהות בין העילות של שתי התביעות." (ההדגשות לא במקור)

11.     פסק דינה של הרשמת גרוס בתביעה הראשונה וכן פסק הדין בערעור של השופט רבינוביץ בבר"ע 45417-12-12, הכריעו  בשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.  הרשמת בחנה את מהות היחסים בצורה מנומקת ומפורטת לאור כל מבחני הפסיקה בעניין זה וקבעה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד וכן ניתן חיזוק לפסק דינה בפסק הדין של ערכאת הערעור:

"הניתוח של בית הדין האיזורי ביחס למבחנים המשפטיים השונים לקביעת יחסי עובד ומעביד וישומם על בסיס התשתית העובדתית ממנה התרשם, מעוגן היטב בהלכה המשפטית המתייחסת לנושא זה, והוא מקובל עלי. יש לציין כי אין מחלוקת שהמבקש היה קבלן שיפוצים בתקופה בה נתן במקביל שירותים למשיבה. זו הייתה נקודת המוצא ההתחלתית של הקשר בין הצדדים, והיא זו שניווטה הלכה למעשה את מהות הקשר בינהם במשל כל תקופת מתן השירות, שלא אופיינה כלל ועיקר כיחסי עובד ומעביד, אלא כיחסים בין עצמאי האדון לעצמו ולזמנו ובין מזמין שירותים, כפי שהטיב לנמק בית דין האיזורי."

סעיף 12 לפסק הדין של השופט רבינוביץ בבר"ע (ארצי)  5417-12-12 איסק טבורסקי - סמינר לרפואה משלימה בע"מ (03.04.13)

12.     משלא הועלתה על ידי התובע טענת חוסר סמכות הן בבית הדין האזורי  והן בערכאת הערעור, נוצר למעשה, השתק פלוגתא ומשכך דין התביעה להידחות.

פרופ' נינה זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך האזרחי" כותבת: